|
אישה אוהבת גבר
שיש בו עדנה
במינון הנכון
לא יותר מדי.
היא רוצה שיבינה
יקראה כספר פתוח
יעלעל בין דפיו
בכל יום מחדש.
בינתיים
עונות השנה מתחלפות
מדלגות על אביב
וסתיו
השעון אשר מתקתק
ברעם מחוגים
כאן
בולע לשונו
שם.
אישה חולמת על
גבר בחורף
מחמם כל אבר
רועד
צונן בנפשה.
היא תרה אחריו
בערב קיץ
משקה גופה
הצמא
בכל לילה מחדש.
אפשר
שקסת הדיו אזלה
המשפטים לא נתפרו
כהלכה.
המילים נפרמות
זו אחר זו
האותיות מתפוררות
לאבק.
ברדת עלי שלכת
אחרונים
כמהה היא
שיחזיקה ברצועה
קצרה
ישים מחסום לפיה
בכל פעם
שהוא פותח דלת
כלובה.
מתאווה כי יפשיט
כל בגדיה
יצית אש בוערת
בבשרה
ישכין שלום בגופה
הרעב
בכל בוקר מחדש.
אולי
גבר הולך לשוק
לקנות מוצר מתכלה
שגורם לכאב ראש
במינון הנכון
לא יותר מדי.
אין לו זמן
סבלנות יתרה
לקרוא ספר זהה
בכל יום ולילה
מחדש.
הוא ישרוף כל
עליה
אשר יהפכו למוץ
נישא ברוח
עד שימירו במוצר
מתכלה חדש.
בעלות עלי פריחה
ראשונים
תתהלך עירומה
כביום הולדה בתאה
מייחלת
לשמוע פסיעות רגליו
נקישות אצבעותיו
בדלת גופה
לחוש
גופו עט עליה
בסערה.
אם הדרכים אינן
מצטלבות
בין רוכש ותגרנית
ילך הוא לדוכן
אחר
ככל שהזמן עובר
המלאי
הבלאי גדל
יד הקונים על
העליונה
גוף המוכרות
תמיד על
התחתונה. |
|
אני לא יודע מה
יותר מצחיק- זה
שהיא זורקת את
הבגדים שלי
מהחלון וצורחת
בלי חולצה, או
זה שאני בכלל לא
מכיר אותה והיא
קוראת לי משום
מה אבנר.
קומיצה נעול
בחוץ. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.