|
בתוכי עצב ושמחה
צחוק ודמע
גדולים
עמוק שם פנימה
נמצא הים
עוד נגינה חלושה עולה משם ומזכירה לי מי אני
מוכרח להיות שמח
תעשה מה שתוכל... העולם לאט נגמר
אני עייף מהמסע אל תעזבני אלה-ים
זכני שלבי יאהב כל כך
אל תשכח את האדם
ואת הרגשותיו הנפסדים
שנהיה תמיד באור הטוב אלוקים
האור הגדול שלך
פתח לבי בתורת אהבתך
ג. הו איך שכחתי את תמימותי הראשונה
באנו לכאן
חשבנו להיות
איך עוברות השנים
הצבעים כבר לא שם
הכול דעך... והגעגועים...
והחיים נעלמו בין השורות
זיכרונות עלי חולפים והמילים קטנות
לתאר לא אוכל, לא אוכל לתאר איך
עובר בין השבילים וההתרגשות מציפה אותי
בהיותי באותו עולם מוכר שנית
ואני תוהה
לאן נעלמתי... לאן נעלמו רגשי נפשי עם השנים?
זה האדם חי אינו יודע
היש זקוק לרחמים כמו... כמו האדם... |
|
|
אחרי רבע שעה של
נסיונות כושלים
לגרום למלצרית
פולניה להבין
שאני רוצה
"אונלי מיט, אנד
צ'יז, נו סלד,
נו סוס" קבלתי
המבורגר עם חסה
ומללפון חמוץ,
כמובן בלי
גבינה. מסתבר
שבפולין חסה
ומלפפון, בניגוד
לשאר הירקות,
אינם נופלים תחת
הקטגוריה "סלט".
לבסוף נאלצתי
לשלוף את החסה
מהלחמנייה,
לנופף בה
ולהכריז "יו סי
דיס? נו גוט!".
רק לאחר מכן
הופיע ניצוץ
ההבנה בעיניה של
המלצרית
העילגת.
מעלילות ביג מק
בפולין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.