|
כמה בניינים
ובתים רואה אני
זמני אני
כמו הדשא על האדמה
עובר חולף
רק בתפילה
הכול עומד פתאום
ואני כחלק מהשיבולים
רק אהבה הקשר בינינו
נשארת ממש
ים כמה הים יפה
ומזכיר את ילדותי
ומעורר בכיה
על ילדות אהובה
ים כמה הים יפה
כמו רגשות נצח נשמרים
עמוקים
כמו מה שמתחת לאדמה
והבושה עתה מול היופי שהיה
אלוקים בורא זאת הבריאה
באהבה אין גבול לה
הוא מסתתר בתוכה
אלוקים הוא אהובנו בסתר הנשמה
מקור חוצבנו
מולו כמה בושה
על מעשים שאינם יפים ועדינים
כמה אהבה מוכנת לנו
הוא מתגלה אלינו עמוק בבריאה ושתיקה |
|
|
"מה זו השטות
הזו לקצר את השם
שלך ל'רק
ניטשה'? אתה
תישאר לנצח
ניטשה
צרונונוביץ', לא
איכפת לי שזה לא
יתפוס לדורות!
מה אתה חושב
שאתה, קאנט?"
אימא של ניטשה
ובוריס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.