איש בלי שם הלך בשדות הירוקים
הלך, הלך, הלך והמשיך ללכת
הוא לא ידע לאן הוא הולך
הוא גם לא נהנה במיוחד מההליכה
אבל קשה יותר להישאר במקום,
אז הוא הלך

הוא ראה פרפרים חגים סביבו וסביב בכל המקומות
הוא הריח וחזה בפרחים צבעוניים מרהיבי עין
הוא למד תוך כדי התבוננות את עמלן של הדבורים
הוא למד את דרכה של השמש לזרוח ולשקוע
ואת הירח המחליף מקומו בשמיים, מתמלא ומתרוקן
תנועת הכוכבים חגה מעליו כמו חופה
רוח נשבה, גשמים ירדו, שמש קפחה,
ערפל, אובך, ברד ושלגים
עננים וציפורים

לפעמים הוא נעצר, הדליק סיגריה,
ותהה למה הוא הולך והאם יש דרך אחרת לנהוג
אך לא הייתה כזאת
הוא היה מסיים את הסיגריה,
קובר את ה-בדל באדמה,
וממשיך ללכת
הולך.