גיא שמש / חידלון |
הרכיכה התפתלה כמו מחשכה
בין פינות אפלות לפינות אפלות
אחרות אפילו יותר אפלות
מהפינות האפלות האחרות
בהן היא התפתלה כשהיא התפתלה
בפינות אפלות אחרות
ולא היה לה פינה לשבת לחכות
למשהו ש-יקרה ויגאל אותה מרכיכותה
כי הרכיכות רכיכה היא
ורכיכה עד מאוד
בשיא תפארת רכיכותה המרוככת
שמתרככת מיום ליום עד היותה
מרוככת
בזמנים אפלים אלה - האפלה גוברת
וגוברת מיום ליום בשיא אפליליותה
האפלה האפלתית בשיא האפלה
אשר מאפילה את אפלת הלילה
עד אפלה גמורה בלתי מתפשרת
ומשאירה איש זקן באפלה
בשיא האפלה
כשהוא נודד באפלה האפלה מלאה האפלה
והאפלוליות בשיא אפליליותה עושה לו מהפכה
זה לא שיר על רכיכה
ואפילו לא על אפלה
זה שיר על חידלון
משהו שהיה וחדל מלהיות
זה משהו שהיה קיים
ואיננו עוד
משהו שהיה ניצב ונוכח
גבוה כברוש וחזק כסלע
ולפתע כמו היה ולא היה
נעלם ולא נראה
התאדה או התרסק או זלג
או הפך לא מוחשי
כמו אשליה
כמו דבר שהיה ולפתע איננו.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|