שִׁתּוּק 11/12 (על הרציף באושוויץ אמי ואביה ז"ל)
בְּעֵת שֶׁנִּדְחַף ע"י הַקַּלְגַּסִּים הַגֶּרְמָנִים
לִקְרוֹן הָרַכֶּבֶת
זָעַק אֵלֶיהָ בָּאֹמֶץ "רִבְקָלֶה"!!
נֶאֶלְמָה בְּאִבְחַת הַשּׁוֹט, נִרְתְּעָה לְשׁוּרָתָהּ
הַלְמוּת לִבָּהּ הַמִּתְפַּלֵּץ גָּבַר עַל נְבִיחוֹת
הַכְּלָבִים-
מַה צּוֹרֵב כְּאֵב שְׁתִיקָתָהּ
עַד
ש-ֵיבָתָהּ.
התפכחות (פרידה מהילדות)
כִּסּוּנִי/בנשיקותיהם/ בַּאֲטִימוּתָם
כִּסּוּנִי בְּעִוְרוֹנָם
לֹא רָאוּ בַּעָנְיִי וּבְסִבְלִי
נֶחְלַשְׁתִּי, כָּהֲתָה ש-ִמְחָתִי
רָקַמְתִּי לִי רֹגַע, נִצוץ תִּקְוָה,
נִפְקְחוּ עֵינַי,
הֵן הִתְרָאוּ בּוֹגְרוֹת פֶּתַע!
הלך
היא ידעה שיבוא
היא ידעה למה,
היא נחשה שילך,
נעמדה מולו
ושאלה, למה...? |
