כל חכמי העיר איבדו את הכושר לדמוע
הבתים ריקים, החלונות קרועים,
והשמש לבנה כמו קיר
לפעמים בלילות יורד גשם
ויש קוצים של רעמים מחייכים,
לפעמים דוקרים,
לפעמים בגללה, לפעמים בגללו
מה שמצדיק את הייאוש הגדול מ-כל
זו האמונה שלו הגדולה החותכת
שאין לנו לאן ללכת
שהמים לא זורמים לשום-מקום.
עכשיו אנחנו בתוך אמבולנס טעון שמשתגע
מלא אדרנלין בתוך התנור החם
ממש מוזר איך גברים עולים כמו בלונים לבנים
אל שמיי החושך הרכים
האיש כבר מת ואולי זו בדיחה לא מוצלחת
להספיד אותו טרם קצף בנחת
את הברזים של המקלחת
כמעט כמו שני פקידים שמתו במשרד.
אדם זקן מה יש לו בחייו
שבגילו יש לו מה שיש לאדם הרוס ובודד
במסדרון שהלך הוא טרם שב
כי שם חשב מה לעשות ומה לקרוא
עד ששכח את השכחה
בדיחות עולות בראש כמו עצים שמתקפלים לזרעים
של עצים שמתקפלים לתוך האדמה
ומצטנפים כמו ברחם אישה של אימא אדמה.
קר לי, עוד בוקר
בוקר של שקר
ובחדשות התמקחו על השדיים
של השחקנית שהייתה דוגמנית
אולי באמת צריך לצאת מהבתים
בחתימה שלך אני עם כפפות
אני כבר שנים במחלקת המונשמים
האם אני חולה או שזו השגרה
לילה של רוק טיפתי. | 