מה טוב
מה נעים לעשות
ילדים.
מר ממוות לגדל
אותם
להעמיד פני מאושרים.

טוב לנו לתנות
אהבים
ללא אמצעי מניעה
להפיץ זרענו
בשוק
כיד הדמיון הרעה.

כמה רומנטי לצור
מגופנו יצור
ששייך רק לי
ולך
זה הערב נזרע
רוח
עם בוקר נקצור
סופה.

קל לנו לשקר
לסובבים -
"אנו אוהבים ילדים"
קשה לנו לצעוד על
שקרינו
בנבכי מנהרה אפלה.

מעולם לא העזנו
לשאול -
לשם מה?
כה אילפונו הורינו
כך ציוונו האינסטינקט.

ולחשוב
שהיינו יכולים להיות
מאושרים
בכל שעה משעות
היממה
לחיות את עלות
השחר
למות בשקיעת
החמה.

להפליג מכאן לארץ
רחוקה
לאכול
מפרי עץ הדעת
ולדעת
שאין גזרת גורל
בידנו הדבר.

לו אך היה בנו
קורטוב של בינה
ברגע נמהר
לדלג מעל חושינו
המתעתעים
אשר הורידונו ביגון
שאולה -
היו לנו חיים.