|
הַנְּתִינָה, כְּש-ָדוֹת יְרֻוקִּים
שְׁזוּרָה הוֹד וּתְהִילָּה
כִּפְרָחִים נִפְתָּחִים
בְּיִרְאָה וּבְחֶסֶד
צֶלֶם הָאָדָם.
הַיָּד הַקְּפוּצָה נִפְתַּחַת
הַלֵּב מִתְמַלֵּא רַחֲמִים
הַגּוּף נִרְעָד
אַדְוָה וְחֶדְוָה
עֹשֶׁר הַנְּתִינָה.
לְהוֹשִׁיט יַד כֹּהֵן
וְלִדְבֹּק חֵיקֶךָ בְּטֹהַר
מִיְּדוֹתֶיךָ.
31/8/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי
|
|
|
כשהייתי ילדה
קטנה וטיפשה
איחלתי בהפסקת
האוכל
"בתיאבון"
כמו שהמורה
ביקשה...
ואז כולם
ענו:"חן, חן
לחן" וצחקו
ואני בכיתי.
מצד שני זה פינת
סלוגנים לא
רחמים עצמיים
ונוסטלגיה...
חן, הלא קשורה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.