|
ניצב לו השיר בפני כיסא כבודך
עוקב בחרדה אחר כוונותיך
מביט עמוק אל תוך עיניך.
רועד, נידף
ממתין למוצא דינך
מצפה לפסק פיך.
אתה הקורא
אנא,
אל תהיה
כל כך לא-אישי
כל כך אדישי.
ברך השיר
אהוב אותו
בלה עמו בשעות היום
חלום עליו בלילה.
אמץ אותו
חבק אותו
אסוף אותו
אל תוך חיקך.
חגוג עמו
חגוג עמו
בחגיגות חגיך.
אתה הקורא
אנא,
אל תהיה
כל כך לא-אישי
כל כך אדישי. |
|
|
מכבי ת"א על
הזין שלי!!!
ד"ר מישה רוזנר,
מתנצל ואומר:
"הייתי חייב
להוציא את זה
איך שהוא, סליחה
ושלום."
זה מה שהוא אומר
אבל מה שאני
אומר שבגלל
אנשים כאלו
הפסדנו ב73
הפסדו בלבנון
והפסדנו
באירוויזיון, עם
קצת מאמץ ורצון
סונדק שלנו היה
מחזיר את הטקס
לירושלים,
בושה!
ד"ר הוא קורא
לעצמו, ד"ר למה
בדיוק, פרזיט! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.