אסנת אינציגר-אלון / אורחות הלב |
נפרשים כמניפה
לופתים אותי בחוזקה.
נפלאות דרכי הגעגוע,
הצובט בלב ויודע אורחותיו.
אהבות סרוגות בי
נושמות לרווחה,
צועדות בנתיבי חופש
לשנים ארוכות של שלווה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|