[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מתייחס ברצינות ללבן
כשאני אוכל אותו
לבן, הכוונה כמו אשל,
זה שאוכלים
אני שם אותו לבד בטמפרטורה מצוינת,
של 3.98 מעלות צלזיוס
עם לחות מותאמת היטב
אני בודק את טמפרטורת החדר
בחדר בו נמצא המקרר
בו נמצא הלבן
זה מאוד חשוב לארומה ולמרקם
אני יושב וחושב איך לפנק את הלבן שלי
אני דופק ראשי בקיר כדי שהרהיטים יזוזו,
כדי שאחשוב על דברים מפתיעים יותר
זה לא קל כשהחתול נואש ומתחנן
לפעמים הוא שורט אותי הבן-זונה שרמוטה
אני מקבל הכול באהבה למען הלבן שלי
אני צריך את הלבן שלי כדי לשרוד בחיים האכזריים האלה
אף-אחד לא ידאג לי ללבן אם לא אדאג לעצמי
הלבן שלי הוא כל מה שיש לי
וכשמגיעה השעה והשמש יורדת
נעלמת, אבל עדיין לא חשוך
אני מוציא בהדרת כבוד את הלבן שלי
אני מקלף את העטיפה בזהירות שלא תיקרע
אני לוקח את הכפית העשויה כסף
מיוחדת למטרה
אני בורח מהחתול, הוא אוכל לבן מושבע
מסתגר במשרדי ליד שולחן עץ האלון עם המירוק השבלולי
כולי תאווה ותקווה נואשת ומטורפת שאצליח לאכול את הלבן
אני מביט בלבן תאב לבן ומנסה לאכול.



יש הרבה פרטים,
אבל יש גם הרבה עיניים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה? הרצוג? מי?
הרצל? זה לא זה
משידור חוקר?
מי דפק בדלת?

-עזר ויצמן
השנים המאוחרות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/8/20 5:14
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיגי הופ

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה