מאיר אמוזיג / ער |
צווחו העורבים
לעת ערב.
העירוני משנתי,
בערה בי חמתי,
כי נותרתי ערירי.
אז ערכתי דיני,
ערערתי בתפילתי:
"בער אני מנעורי"
עתרתי לגריעותיי
וננערתי בעור שיניי.
ערבה עלי מחילתי.
הבוקר עלה,
לראות באורי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|