|
27.8.20
על בול עץ
מול אגם יושבת
בחורף החמים
ילדה בת ארבע
כפפות וכובע צמר
פונצ'ו ורוד ומגפי גומי
צעיף גדול אופף את פניה
וקטונתה הילדה מעבות בגדיה
אומרים שצבעם של המים
נגנבו מן השמיים
אך עבור הילדה
הם חולקים בהרמוניה רטובה
אבן נזרקת לרוחבי האגם
ואדוות מים מתפשטות
עד שנעלמות מעיניה
אך הן ממשיכות עד אין קץ
היא בטוחה
עננה לבנה רחפה מעליה
משרה צל וגושמת כבד
אך כול שחיכתה הילדה
היא לבואה של הקשת
כדי לדלגה אל מעבר
כמה נאיבה היא הילדה בת הארבע?
מה שונות עיניה?
ותלשה חתיכה מן העננה המרשמלה
לבנה ורכה
בעודה מדלגת על הקשת אל מעבר
כי תלך אין קץ
היא יודעת
אני יודעת |
|
|
למה? איש עם
תלתלים ושפם,
שנראה כאלו יצא
מהחדשות
בפלסטינאית מדבר
עם גרביים בצורה
של חיות, זה כבר
יותר טוב?
המרגל הלא מועיל
ממקלטי החינוכית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.