ענן שחור חלף
הטיל צילו המאיים
הציפורים עפו והסתתרו
והעצים ציפו לבאות
אילמים נעים ונדים בתפילה
השמש הפציעה
והחיים שבו למסלולם הרועש
גם מעינה נדדה העצבות
היא מבשלת
בתרוד בוחשת זכרונות
טועמת , מוסיפה קמצוץ מציאות
לא מעיזה לתרגם למילים
(אף לעצמה) זכרון על הקן העזוב
שפעם ידע אהבה
הארוחה שהגישה לו
הייתה טעימה לחיכו
ולא ידע שהדמעה
היה התבלין המיוחד
שנשרה מעינה
בזכרה קטע מתוך חייה
שהיו ואינם עוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.