|
המוכר במכולת עומד בפינה לא זז
דחלילים באים אליו לשלם על מוצרי מזון
הם מלקטים את המוצרים מהמדפים כמו נמלים
ועומדים מתנדנדים לפני מוכר המכולת בפינה
זרועותיהם נעות אנה ואנה
והראש שלהם בכלל לא נמצא כאן
הידיים ממהרות, אבל הראש אטי
הם מעמיסים על גבם את מוצרי המזון
בתוך תאים חלולים בגוף העץ שלהם
ומתנדנדים על רגליי מקלות לעבר הבתים שלהם
הבתים מפורקים כמו הם כמו החברה כמו העולם
ספות שמתחננות למות מוטלות מפורקות משענת
וחריכות סיגריות ובולטות ריפוד מהפנים
והמקרר נאנק אנה ואנה לשמר טריות בכוחות כלים
הדחליל כל אחד כפרט, מתפרק על מפתן הבית
בולע גלולות ואלכוהול ומעשן סיגריות וגראס
ופותח את הטלוויזיה שיהיה משהו בחדשות
לסתום את החורים החלולים במוח
אחרת ירחף באוויר כמו אסטרונאוט אבוד. |
|
|
אני חושב שהגיע
הזמן לצאת
מהארון.
יעקב פופק משחק
מחבואים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.