בנשמתו האחרונה הוא אמר את המילה -
רוזטה

מי זאת רוזטה? שאלתי את חברי הטוב והמשכיל
אני לא יודע, הוא אמר,
אולי זו איזו אהובה שהוא קורא בשמה לפני מותו
גם אני חשבתי שזה כך, אמרתי,
אבל רציתי לחדד את הנקודה מי היא בדיוק
אין לי מושג, אמר חברי הטוב והמשכיל,
בטח אחת הזונות בבית השמש העולה
שהוא התאהב בה נואשות כי היא הייתה טובה אליו
בית השמש העולה? שאלתי בהשתוממות,
אתה מתכוון לבית הזונות ליד תחנת הרכבת?
זה לא רק בית זונות, אמר חברי הטוב והמשכיל,
זה גם בית מרזח, מסבאה, בר ופאב
אולי נלך לשם, הצעתי לחברי הטוב,
ונבדוק מי היא אותה רוזטה, אם יש כזאת
ארוכה הדרך, ואין כסף למסע,
אמר חברי הטוב והמשכיל
'דחף אותי לשם!
והוא 'דחף עשר קרונות של שלוש שנים
עד שהגענו למקום המיוחל, אבל הוא היה שומם
הוא נסגר לפני חודשיים, אמרה לנו אישה זקנה
פרצה שרפה וכילתה את המבנה ואת מי שבתוכו
אבוי, רוזטה מתה! מלמלתי
רוזטה? הופתעה האישה הזקנה,
היא זו שהציתה את השרפה
היא ברחה מערבה על גב של צב
ולמה זאת? שאלתי
כן, ולמה זאת? שאל גם חברי המשכיל
כי צב הוא הכי מהיר, דה! גיחכה הזקנה
לא, ניסיתי לברר, התכוונתי למה מערבה
למה מערבה? אמרה הזקנה בתוכחה
וקירבה את פנייה המחוטטות לעבר פנינו
כי שם אין סדר ואין חוק
כי שם הרוע וכוח הזרוע שולט
כי שם כל-כך חם שאפילו השמש נשרפת
כי שם אין רחמים ואין אלוהים, לא במקום הזה
אם כך, נלך לשם מיד! אמרתי בהחלטיות
כן, אמר כקובע עובדה חברי הטוב והמשכיל,
נלך לשם מיד!
אתם לא יכולים, גיחכה הזקנה,
כי נהר אש חוצה את הדרך ביניכם לבין המקום
וחומה של קרח ולגיון של מאה אלף לוחמים
ומאה מיליון תריסרים של דרקונים אוכלי בשר ופולטי אש
אפילו העצים יאכלו פתיים כמוכם,
והדרך לשם מלאה יערות של עצים אוכלי אדם
וחיות פרא ומכשפות ושדונים וזומבים ומפלצות
איננו פוחדים! אמרתי בהחלטיות
נכון, כלל איננו פוחדים! אמר חברי הטוב והמשכיל בנחרצות
באמת? לגלגה הזקנה,
אז למה עשיתם במכנסיים?
עשינו מה...
הבטנו זה על זה
היי, חבר, השתנת במכנסיים! אמרתי לחברי הטוב והמשכיל
גם אתה, ידידי, הוא אמר
אם כך כדאי שנוותר על הרעיון ונחזור לחטוב עצים,
אמרתי במרירות
ממרומי השכלתי אני חושב שזה רעיון טוב,
אמר חברי הטוב והמשכיל
וכך חזרנו לעיירה כלעומת שבאנו.