יורד גשם זלעפות

אני עומד בכניסה לבניין תחת מחסה
ורואה אותו נלחם מול הגשם
עם מגן ברזל וחרב, שריון וקסדה
הברקים מכים בו והרוחות מהתלות בו
ומסובבות אותו כמו סביבון סביב עצמו
והוא שואג כמו חיה נואשת לגשם הכבד המצליף
ומנסה להילחם בו בחרב
קורא אליו קריאות תיגר

אני עומד מתחת למחסה בכניסה של בניין
לבוש בגדים חמים ורגילים, צמר וכותנה
מדליק סיגריה בניחותא, אני יבש לגמרי
ועוקב אחריו בעיניי
ולא מבין למה הוא לא בא איתי למחסה

אם הוא רוצה להתמודד יום-יום
שעה-שעה, עם אמנות הכתיבה
דרך שירים רבים טובים יותר ופחות
בשעה שאני כטוב לבי עליי
יושב כפעם בחודש וכותב סיפור קצר
אז רוחי טובה עליי ממנו מתחת למחסה
בשעה שדעתו נטרפת תחת גשם שוטף

כל השפיות נמצאת אצלי בכיס
בשעה שהוא מבזבז אותה על מילים ריקות
רגליי נטועות באדמה
בשעה שאני רואה אותו נסחף עם הרוח הרטובה
אל מטרה לא ברורה.