|
אני הייתי ילדה נואשת
לא היו לי זיונים
הייתי הולכת יחפה על חוף הים
אוספת קונכיות לשקיק קטן
ואז הוא הופיע
כמו אל שעלה מהים
את כל אהבתי לו נתתי
אך הוא הלך ונעלם
עתה אני עצובה
דמעותיי זולגות בתוגה
עדיין איני מאמינה
איך הוא עזב אותי בשביל כבשה. |
|
|
למרגלית
אם תרצי שאראה
לך את העיר
באפור...
אז תגידי ואני
יורה רק לך
לרבין מאחור...
כי את האחת
והיחידה לי
אותך אני אוהב
ורק אם לי תרמזי
פה אני את רבין
הורג
יגאל עמיר משורר
מתוסכל שלא
מאשרים לו את
השם והוא נאלץ
לפרסם את
יצירותיו דרך
ריבוע כתום
ומטופש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.