יוסף ברנשטין / בטרם אור ראשון |
בכיסיו
מושכים מטה את מכנסיו
ואת גאוותו הפצועה
בימים חסרי צל
ותקווה
עתידו בעשן סיגריות
מתמר
משאיר הווה כבדל מעוך
במאפרה.
בדומיה השוררת
כל ציפור לגוזלה
לוחשת
בטרם אור ראשון
החשכה גוברת
ככה זה בטבע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|