|
הזכרון הראשון שלי מהילדות הוא מתמונה דהויה. תמונה בשחור לבן
באלבום תמונות שנמצא בטח איפשהו במקום חשוך בעליית הגג או אולי
במרתף. היינו, אני ואחי הצעיר, שנינו יושבים על הכתפיים של אבא
שלי בכותל, הייתי אולי אז בן ארבע ואחי הצעיר בן שלוש. אבא היה
ענק, מטר תשעים, במדי צבא וגבוה עד השמים וברקע הקיר המערבי
ודגל ישראל. לי היה כובע טמבל ולאחי אני לא זוכר - השומר אחי
אנוכי? היינו תמימים והכל היה מושלם. |
|
|
חבר שלום,
בסלוגן
אומנותי,
(אתם בטח
אומרים עכשיו,
מה זה סלוגן בלי
תוכן - אין דבר
כזה!.
אז יש לי חדשות
בשבילכם,
בסלוגנים כמו
באומנות,
אוננות,
פוליטיקה,
ויהדות, אין דבר
כזה שאין דבר
כזה, פשוט
אין!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.