תטפטף טיפת רעל על החלון שלך
ותשאף את כל הסחי שמזרימים בך
יום יפה מלא פעלולים ולהטוטים
ואתה מוטל כמו שוטה בלי יכולת לזוז
אולי תזיז רגל, אולי יד,
אולי אצבע, אולי תפלבל בעיניים
אבל אתמול לקחת חומר קשה
והיום מי אתה, מה אתה,
אני לא מזהה אותך
איפה כל המחשבות היפות שהיו לך בשמיים
העננים נעלמו וחשפו חור לבן

חור לבן זה כמו חור שחור, רק לבן
חור של ריקנות, מדבר של חידלון,
שממה של ריק, וואקום של יניקת עולמות
אתה יודע את כל זה ולא אכפת לך
איך לא אכפת לך?
כי אתה לא מבין לאן אנשים הולכים ולמה,
אם תמיד הם חוזרים
עבודת נמלים, עבדים מתוך שעמום
בשביל מה לעבוד אם קונים שטויות
ומוציאים את הכסף על מה שאומרים בפרסומות
תישאר בבית, תשמע רדיו, תראה טלוויזיה
תאכל גלידה עם רסיסי שוקולד וסירופ מתוק
אולי תזיין את השכנה,
היא רוצה את זה, תאמין לי,
רק נדמה לך שלא
מספיק לעשות ביד כמו מסכן,
תתחיל לתקוע!

תשב על המחוגים של השעון
ותן להם להסתובב סביבך
כשאתה לא נע, אתה הציר,
הנקודה הקטנה באמצע שמסובבת את המחוגים
ואם אנשים רוצים ללכת - שילכו,
הם גם יחזרו
תמיד הם חוזרים
ובגדול כולם חוזרים לאל שבמרומים
תמיד תשב בבית קפה, תאכל פיסטוק
'תן צביטה קטנה למלצרית בחזה,
היא תאהב את זה
אבל תשאיר לה טיפ של 50 אחוז
כי גם הילד שלה צריך לאכול וגם ההורים
ותלטף לה את התחת -
אבל ב-רכות.