פלח הלימון נשטף בגשם
ומתיקותו אבדה לו
התאכזב האיש המריר
וירק את רקמת פלח הלימון מפיו
פיו בער בחמיצות מחליאה
כאילו יצקו לתוכה חומצה
לבו הגאה התפורר בתוך חזהו
כאילו הוא חולה
או כאילו הוא הזדקן בעשר שנים

עץ הלימון נתן ריחו
וזה עשה את האיש המריר חולה
החמיצות באוויר הייתה בלתי נסבלת
לנחיריים הגירויות
הוא ראה סמטאות ילדותו
שיחים מטפסים, ריח קמומיל ורוזמרין
דודה הזקנה מכינה תה עם נענע
וצוחקת ממנו בחביבות

הקירות גדולים ורחבים
ואין עליהם תמונה
הגפן צומח בחצר
נאחז בחוטי תיל
הילדים לבושים מכנסיים עד הברכיים
ואין להם כיסים
והם משחקים ג'ולות
על פני אבק האספלט המחניק

הוא גבר שבגברים, עבר הרבה מאז
השיער נושר והשרירים מתרפים
העיניים לא כל-כך מבינות והבטן צימחה כרס
ועל הקרסוליים שריטות יבשות מהיתקלות עם רהיטים

הזמן עבר כמו נצח וכאילו לא היה בכלל
הדודה כבר לא חיה וגם לא אחותה
את הבית הרסו ובנו רב-קומות
את חצר הגפנים הפכו לחנייה ומוסך
וריח שמן מכונות עכשיו נוטף מהם

בעיקר שהזמן קיים בנקודת זמן בה הנקודה נמתחת
וזמן הוא אשליה לעולם נע
כי כעת בזמן אחר הוא יושב על המיטה המוצעת
שותה תה חריף עם נענע שהכינה דודה שלו
והיא צוחקת עליו בחביבות

דודה יקרה.