|
אמרו שהם יכולים
והאמנתי להם
סיפרתי להם סיפור
שמצוץ מהאצבע הגדולה שלי
והם קנו, את הסיפור
וסיפרו לי סיפור משלהם
שמצוץ מהפקולטה המופלצת שלהם
ואני לא קניתי, את הסיפור
והם ממש התרגזו
כי הם כן קנו את הסיפור שלי
אז הם כפו עליי
את הסיפור שלהם
שמצוץ מהפקולטה המופלצת שלהם
ואמרו לי שהם יודעים
ורק הם
והם כבר לא מאמינים לסיפור שלי
כי לא האמנתי לסיפור שלהם
והם עשו אותי עכבר
והם עשו אותי עץ
והם עשו אותי אבן
ואני הרמתי עליהם יד
והם הקיזו לי דם
כשהם ניסו לשנות לי את העולם
אבל רק מחשבה אחת עברה בראשי
"איך אני יוצא מ-פה חי?"
הרגשתי כמו יתוש
שנלכד ברשת עכביש
והם סוגרים עליו ולופתים אותו
בקורים הדקים והחזקים שלהם
היה עליי לפרוץ בכוח
למוטט את החומות
להגיע לארץ המובטחת
אבל גיליתי שאין ארץ ואין מובטחת. |
|
|
אז סלוגנים זה
לא אימייל?
וי אפשר לעשות
מזה שיר ואני
מפורסם כמעט כמו
השיר ההוא על
הגלידה.
איך זה הולך.
סלוגן זה לא
אימייל,
הדף האחורי זה
לא מדור
דרושים.
פינקי זה לא...
הומו.
סלוגן זה לא
אימייל...
טוב נו אולי
עדיף המקור.
המלגזן הזועם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.