New Stage - Go To Main Page

מומי מרקס
/
מחוזות

החדר ריק ונגמר לי הפלאפל
נגמר לי הפלאפל! נגמר לי הפלאפל!
שותה קפה כי אין לי מה לאכול מלבד פלאפל
שותה קפה כדי שלא יהיה לי תיאבון
ואת מסתובבת סביבי כמו סביבון,
אומרת "רוצה גלידה! רוצה גלידה!"
אבל את גביע הגלידה האחרונה אכלתי כשהייתי רעב,
ולא היה משהו אחר - אפילו לא פלאפל

את משתגעת במתינות, עוד מעט תצאי מדעתך
כולי רעב במתינות, עוד מעט אוכל חלב
לא מוצא את קופסת הגפרורים להרתיח חלב בפינג'אן על הגז
לא מוצא אפילו את השפיות שלי,
לא בתל-אביב, לא בצפת
את אומרת "איך אתה יודע להיות כל-כך רגיש?
אתה ממש חצוף" ואת נהדרת
זה יותר גדול,
מהמחוזות בהם שלטנו בעבר,
האדם מתפתח
זה גדל,
כשנדמה שיודעים ומבינים הכול,
פתאום נפתח עוד צוהר,
לתבונה נוספת.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/8/20 4:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה