|
זרי פרחים ענדתי
לימים שיבואו
כולם חסד ואהבה.
לבושה במחצלות הזמן,
מעדנת הליכותיי.
סופרת צעדים במשעולי האהבה.
רגשות נרכשים בסבלנות
ובראייה עמוקה של ההוויה.
ענבלים של תקווה
מצלצלים היותי
פועמת בין חוויות. |
|
|
שאל אותי
הפסיכולוג: "ומה
אתה חושב כשאתה
רואה את הארובה
של רידינג?"
קפצתי, הפכתי את
השולחן: "לא
רוצה קורס טיס,
יא סוטה, יא
מלטף ילדים
קטנים"
ג'קי נסים,
"מטוראי עד
רב"ט: לעולם
טבח", הוצאת
מערכות בע"מ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.