מאיר אמוזיג / שיר לשב-ט-ת |
נפחד לשווא
נקווה לשווא
לעולם לא ניתן לכזב
לכסף
להרוג את הזמן
למחוץ את מה
שבאמת נחוץ
לעולם לא נשכח
הזיכרון שומר
מכוון
משמיד מזיקים
יש לי זיכרון בן אלפי שנים
מדי פעם אני שוכח לשלוף
לצלוף
בתוך , בפנים , עמוק
יושב צרוף
נותן לדברים לקרות
ומתפעל
מדי פעם עושה שלום
בין משפט לצדקה
בין איש לאשה
בין ילד קטן לקבצן מסכן
בין לחיים ובין למוות
בין לשבט ובין לחסד
בכל רגע נתון יש לי חופש בחירה
להרוס להשמיד ולאבד
את...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|