אמרו לי שאני אינני אני,
אז מי אני בכלל
חשבתי שאני כיסא, כי כל הזמן יושבים עליי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני שולחן, כי כל הזמן אוכלים עליי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני ספר, כי כל הזמן קוראים אותי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני מכשף, כי כל הזמן פוחדים ממני,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני שמיים, כי אני רם ונישא,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני קיר, כי לא יכולים לעבור דרכי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני עט, כי כל הזמן כותבים בי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני שטיח, כי כל הזמן דורכים עליי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני מיקרוסקופ, כי אני רואה פרטים קטנים,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני רופא, כי אני מרפא,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני דוב, כי אני גדול ושמן,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני סוס יאור, כי אני גדול ואוהב מים,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני פיל, כי יש לי זיכרון טוב,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני ליצן, כי כל הזמן צוחקים ממני,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני אכזר, כי כולם שונאים אותי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני עץ, כי אני לא זז לשום-מקום,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני פיקח, כי אני פוקח את העיניים,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני שבלול, כי אני איטי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני גמד, כי אני קטן,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני הר, כי אני ענק,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני שקית, כי כל הזמן ממלאים אותי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני פח זבל, כי זורקים לתוכי שאריות,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני בית, כי גרים בי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני תקרה, כי אני מסוכך,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני טלפון, כי כל הזמן מדברים דרכי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני מגנט, כי כל הבנות נמשכות אליי,
אבל אמרו לי לא
חשבתי שאני ים, כי אני גדול ועמוק,
אבל אמרו לי לא.