כל היום, כל היום,
אני שר לכבוד המוות
חיים מסובכים, אבל אל תתעסק עם מוות

כל יום, כל יום,
אני מתכונן למוות
חיים מסובכים, אבל אל תתעסק עם מוות

כל זמן, כל זמן,
אני מזכיר לעצמי שחיי זמניים
חיים מסובכים, אבל אל תתעסק עם מוות

כל יום אני מביט כאילו זה יומי האחרון
כל לילה לפני שינה אני לא בטוח שהתעורר
כל שעה אני לא יודע אם אזכה לחיות את הרגע הבא
כל פעם שאומרים לי לתכנן -
אני לא מבין ל-מה הם מתכוונים

רץ למרחקים קצרים
או מחלק מרחקים ארוכים - לקצרים

חי בהווה גמור ומוחלט,
ולכן חיי גן-עדן.