אני מנחש אותך כמו נחש
נוגעת בעצמך כשאף-אחד לא רואה
חופנת את השדיים שלך ומזקירה את הפטמות
אני מנחש אותך כמו נחש
מחליקה אצבעות על ירכייך הצמאות
מחדירה אצבעות שנרטבות בלהט מצעד הלהיטים
מחפה על זה באיש שלא אגיע כבר זמן מה
זו לא אשמתך, ואין מה לדבר על אשמה -
לאישה יש צרכים
אני מכיש אותך כמו הכשה
ביער הרטוב שלך, בגוף המתפתל
בהנחות שאת מבליעה, בשפתיים שאת נושכת
בלשון המתפתלת, בפה הרטוב
בעור הרגיש הצמא למגע,
של גבר גדול וחזק עם ידיים גדולות ומחוספסות -
שנוגעות
ומפיקות מנגינות.
אני איש הנשימה
נכנס לך לנשמה
מדליק מדורה
של תאווה
בחצר האחורית
ליד עץ התפוז
אני איש הנחש
שבא בלילות
לבעול את גופך
עם חרב בנדן
עם זרע מטפטף
ומנביט יבולים
של ילדים
שיהיו משוררים. |
