|
שתלתי מילים בערוגות הפרחים
ליבש בין הדפים בבוא יומם
יחד עם רמז בין עלי הכותרת
לקורא המיומן והמאוד סקרן
כעבור זמן פג ריחם
אך המראה הצבעוני נשמר
ונחרט עמוק בזיכרון
כמו סליל מחורץ בתקליט ויניל ישן
הרמז עדיין ממתין לאלאדין
ולמנורת הקסמים
לשד שיגשים כל משאלה
ויפתור את החידה
למה הימים מתקצרים
והצל מתארך
ולמה הנערות מנעורינו
בזיכרון אינן מזדקנות. |
|
|
צייר לי מונה
ליזה
בוליביה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.