הַבֵּט, הַיָּמִים מִתְאָרְכִים, חַם וְצוֹרֵב.
אַתָּה תָּמִיד יָדַעְתָּ אֶת הַמֶּזֶג לְנַתֵּב.
מִן הַסְּתָם תָּמִיד הִצְלַחְתָּ,  אֵין וִכּוּחַ.
הַלְּוַואי וְגַם אֲנִי יָדַעְתִּי לְש-ַחֵק עִם הָרוּחַ.

הַבֵּט, הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֵט, לַחוּת בַּמִּרְפֶּסֶת
פַּעַם אַחַת בְּשָׁעָה בָּאָה רוּחַ וְנִכְנֶסֶת.
לֹא פָּשׁוּט בִּכְלָל לָש-ֵאת אֶת הַמַּצָּב
תָּמִיד אָמַרְתָּ, יֵשׁ מַשָּׁב אַחֲרֵי הַשָּׁרָב.

וְאוֹתִי לִמַּדְתָּ לְדַבֵּר מְעַט פַּחוֹת,
בְּהָס לְהַצִּיג שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת
וּלְכוֹפֵף עֶקְרוֹנוֹת חֲקוּקִים בָּרֹאשׁ.
תִּרְאֶה, הַבֹּקֶר שׁוּב עָלָה, עַל הַמָּחָר
וּמִן הָאֶתְמוֹל לֹא אֶזְכּוֹר שׁוּם דָּבָר.

הַבֵּט, הַיּוֹם הַפַּשְׁטוּת חֲשׁוּבָה יוֹתֵר .
הַחִיּוּךְ וְהַמַּבָּט, תַּגִּיד גּוֹרָל אוֹ מַזָּל.
גַּם קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָפְכוּ יוֹתֵר מְשִׁיבוֹת
תָּמִיד אָמַרְתָּ כִּי בֵּין הַצְּלָלִים הַתְּשׁוּבוֹת.

7/7/20
© כָּל הַזְּכֻיּוֹת שְׁמוּרוֹת לְאֵלִי מִשְׁעָלִי