אישה אדומה ויפה הלכה ברחוב
אף-אחד לא ידע לאן היא הלכה,
אולי היא הלכה רק כדי ללכת,
אולי היא הלכה רק כדי שייראו אותה

היא לא מיהרה, היא חייכה,
כי כולם הסתכלו עליה, גם נשים
הייתה לה שמלת בד כפרית פרחונית וסנדלים
והשיער שלה היה צבוע אדום
היא הייתה מאופרת קלות ומסודרת,
עם לק ג'ל אדום וחיוך ליפסטיק אדום

אישה אדומה ויפה הלכה ברחוב
עיניי הזקנים נרטבו
הם נזכרו באהבות נעורים
וחייכו לזכר הזיכרונות

אישה אדומה ויפה הלכה ברחוב
עיניי הגברים הצעירים סונוורו
הם הביטו בה כאילו הם מסתכלים לתוך חור לבן
זה כמו חור שחור, רק לבן

אישה אדומה ויפה הלכה ברחוב
ילדים קטנים מאוד, זאטוטים,
התקרבו אליה וחיבקו לה את הרגליים
ההורים עמדו פעורי פה
הנשים לא קינאו.