|
שלום אהובה,
זה זמן
לא שמעתי ממך
ביננו ים גדול ולב נשבר
הדמדומים הולכים ומתקצרים מעל האגם
השמש שוקעת על מדפי הספרים
מנסה לשאול מה שכבר אין לי
הספרייה נעולה וסגורה
נוגע , מלטף המדבר ביננו
פרחי היסמין בכניסה מבעירים זיכרונות
שומע את הדממה
את שאון המרחקים
על העיר הילה כתומה של שקיעה
הרוח נוסעת הלוך ושוב
מתחמקת
החשיכה כבר כאן
אי שם, בקרן רחוב
הילד שהייתי
מנגן במפוחית-
שבורה. |
|
|
איש אחד נכנס עם
ידיד וידידה
למסעדה, אז הוא
אומר למלצר:
אוקיי- אנחנו
מזמינים:
לי- מונדה,
לה- זניה,
ובשבילו תביא
ספגטי.
אז המלצר אומר:
מה, אתה לא הולך
לעשות מזה משחק
מילים?
אז האיש אומר
לו:
בוא-לא-נז,
אוקיי?
הבנתם? בולונז?
בוא-לא-נז?
גם אפרוח ורוד
לא מצליח תמיד
להצחיק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.