|
יצאתי למדבר להתבודד
לנקות את ראשי מכל ההתרחשויות החדשות
וידיעות מרעישות שאחר כך מוכחשות
המנפחות אותנו השכם והערב
עד שהיה לי לזרא.
ראיתי אותה שם בודדה
כמו עגבניה מאדימה על רקע טרשים וחול
הזמינה אותי להתבודד בצוותא
שהרי לא טוב היות האדם לבדו.
ספרנו יחד כוכבים נופלים
סיפרנו זה לזו על עצמנו ועל חוויות
שקשורים יד ביד כקרונות ברכבת הנוסעת
והקטר נושף ומתרגש בדרכו אל הסקס.
מאז אין חופשה וטיול בארץ ובחו"ל מוצלחים ומענגים ככל שיהיו
משתווים למפגש הראשוני במדבר שהפך להיות מודל כמעט תנ"כי
בהשוואה אליו הכל נמדד.
הזוגיות ככל זוגיות ידעה עליות וגם מורדות ביחסנו
אך תמיד מזכירה לנו את "לכתך אחרי אל המדבר"
שנאמרה בוודאות לכל אחד ואחת מאיתנו
ומזכירה לנו כיצד המדבר עטף חיבק והטביעה בנו חותם כפי שרק
מדבר בדומיתו יכול .
והרוח המטיילת בו שרה את שיר המעלות
"אשא עיניי אל ההרים.(תהילים קכא)
צריך רק להקשיב ולחוש את ליטופו. |
|
|
סליחה, מישהו
כאן איבד חבילת
שטרות עבה מוקפת
בגומיה אדומה?
אז אני חושב
שמצאתי את
הגומיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.