אתם רעים
השכנים שלנו מתווכחים
הם נכנסו לדירה רק אתמול,
או שזה היה שלשום
פגשתי אותם כשהתבלבלו בדירה,
וניגשו לדירה שלי, חשבו שהיא שלה
אישה קטנה כהת עור,
וילדים גדולים וקטנים
לא ראיתי גבר אחראי,
אולי אין כזה,
אולי הוא נפל בלוע הגורל
זה לא ממש וויכוח,
הם עושים משימה
משימה ביתית
וכל אחד ואחת מנחים את השני מה לעשות,
בלחץ
לא קל להיות אדם בודד
לא קל להיות משפחה בודדה,
שבקושי יודעת את השפה,
את המנטליות,
לאן לפנות ולמה
יש אנשים שהכול אצלם מתוקתק
בכל בעיה, יש להם כתובת מוכנה
בכל פנייה, הם יודעים לאן,
ואיך להתנהל מול מי שמולם
אבל משפחה קטנה בארץ זרה,
לאן תפנה אם נפלה צרה
לא יודעת ימין ושמאל, לא קרוא וכתוב
שולחים להם מכתבים והם לא מבינים
אני צריך את המטרייה שלי בעונות החורף,
אבל אין לי כזאת
אני צמא, שפתיי נפתחות לגשם,
אני נושם צינורות
היא הייתה ילדה בעולם מקולל
מיום היוולדה נגסו בה פיסות
זה לקח מוח, זה לקח שפיות
זה שבר את הנפש וזה את הגוף
עכשיו היא כותבת לכם שירים של צער ויגון,
למרות שלא אכפת לכם ממנה, למרות שכולכם רעים
והיא כותבת מדם לבה כאילו אין ציניות בעולם
ומישהו לא יישלח לה הערה לועגת או ישמח לאיד.
