טוב, לא בא לי לכתוב לכם שיר,
אז אני לא אכתוב, כי לא בא לי.

טוב, נכון,
בכל זאת אני כותב שיר על זה שאני לא כותב שיר,
וככה אני מתקיל את עצמי ועושה מעצמי צחוק,
אבל תודו שזה שיר גרוע.

כן, אז כתבתי שיר על זה שאני לא רוצה לכתוב שיר,
אבל בכל זאת זה שיר,
אבל גרוע מאוד, ככה שיש נסיבות מקלות.

זה כמו אחד שאומר -
"אני לא רוצה לדבר,"
אבל הוא דיבר,
בזה שהוא אמר שהוא לא רוצה לדבר.

או כמו אחד שמודיע לתקשורת -
"אין תגובה"
אבל זו הייתה התגובה שלו -
שאין לו תגובה.

כו,
רק הראש היהודי מסוגל להיות כל-כך
חכם, נאור, פיקח, מתוחכם, יצירתי,
ועם זאת חסר היגיון לגמרי.

למשל -
איך ייתכן שקיימים שמאלנים?
כי זה עם חסר היגיון, מה לעשות,
שנלחם בעצמו.

לכן אמרו חכמינו -
"ישראל חולה בפיצול אישיות"
וזאת למה?
כי יש לה גם לב יהודי,
וגם לב גוי,
והם נלחמים זה בזה כל הזמן.

לכן לפעמים יהודי עושה משהו נגד היהודים,
כי הלב הגוי משתלט עליו,
והוא הופך לעוכר ישראל.

אבל על יהודי לשמור על הזהות שלו,
ולהילחם בטבע של הגוי בתוכו.
אם הוא לא יהיה יהודי, אף-אחד לא יהיה,
ואז איך תבוא גאולה לישראל,
ובעקבותיה גאולה לעולם?
לא תבוא.
כי כל עוד ישראל לא תיקנה את עצמה לפי הקבלה,
היא לא יכולה, גם אם תרצה,
לתקן ולרפא את העולם.
לכן לכל יהודי יש משימה כלל עולמית,
על פני הרבה גלגולים,
בכל המישורים של החיים,
הגשמיים והרוחניים.