|
כוס מתיקות
במוהל ענפי אשל
עולה משפתייך.
כזהרורי עדנה
נשאים לכל עבר
ברתמות זהב
ונוסכים על פנייך
דיוקן משכן חלום ערגה
כנשיות רוויית עדנה
בקווי דמות אחדים
של להב חד
בנצנוץ זהרורי סערה עלומים
בחזיון שווא
של אופנים ושרפים
הפוקדים נפש הוזה.
ומגע חושני חזיוני
מוליד צליל טהור
כזרימת נגן בודד לילי
שכינורו טבע דומם. |
|
|
ילד, אל תתחצף
אליי, אני מורה
כבר 32 שנה
וכנראה שאם עוד
לא הייתי המורה
שלך, אני אהיה
מתי שהוא."
(יודית, אמא של
נוי-נוי, נכנסת
בילד בן 7 שבסך
הכל שאל אותה מה
השעה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.