תרגום של שיר אינו מלאכה פשוטה. כאשר אנחנו מיבאים שיר מארץ
אחרת, אנו מעבירים אותו תהליך מורכב של רילוקיישן. מנסים לאפשר
לו קליטה בתנאים חדשים של הארץ המיבאת. דומה הדבר לעקירת עץ
במקום מסוים והעברתו ושתילתו במקום אחרמחדש. אחר כך לעקוב אחר
תהליך קליטתו והתחזקות שורשיו.
חמישה שלבים מצאנו בתהליך היבוא והתרגום של שיר. ואלו הם:
השלב הראשון - התרגום המילולי. זוהי עבודת השטח. מבצעים תרגום
מילוני של המילים ומשמעותן בתוך כל משפט. יש מילים עם משמעות
כפולה, משולשת ויותר וצריך להתאים משמעות מתורגמת, שתהיה
המדויקת והמתאימה ביותר של המילה שאותה שיבץ המשורר בשפת
המקור. השימוש בתוכנות תרגום אוטומטיות, מהיר אמנם, אך מסוכן
(בשל קיומן של מילים שמאויתות באופן זהה, אך משמעותן בגוף
המשפט שונה לחלוטין). לכן, מומלץ להשתמש בו רק למטרות קריאה
ולא תרגום מקצועי.
השלב השני - איתור הטכניקות השיריות - ההלבשות, התחבולות,
החריזות והמשקלים שהלביש המשורר לשירו והתאמה שלהן לשיר
המתורגם. בעניין זה נדרש המתרגם לדעת לא רק את שפות המקור
והיעד, אלא גם ביטויים שגורים בכל אחת מן השפות ואת המאפיינים
הספרותיים של כל שפה. אשר לטכניקת החריזה והשקילה שמהוות בעצם
משקולות מכבידות על המשורר - יש בהן לאחר שנעשו - חשיבות שרצוי
להתיחס אליה לשיר המתורגם. החריזה אינה חייבת לצלצל כמו המקור
ויכול המתרגם לבנות חרוזים בצלילים אחרים ורק ירמז לסגנון
המשורר.
השלב השלישי - רוח השיר. כדאי ללמוד פרטים על הסיבות שהביאו את
המשורר לכתיבת השיר. הרקע לכתיבתו (תקופת מלחמה, אהבה יוקדת,
אכזבה וכו'). לפעמים כדאי ללמוד את הביוגרפיה של המשורר, את
מצבו בתקופה שבה נכתב השיר. על המתרגם לפתח תובנות והבנות
שמשתקפות בתוכן השיר, אשר עוזרות למתרגם לשים את עצמו במקומו
של המשורר בעת שכתב את השיר.
השלב הרביעי - גיור השיר. התאמת השיר ומסריו לטעם הקוראים בארץ
המיבאת. לא צריך להגזים אבל יש לבחון את השיר ברוח הקוראים
הפוטנציאלים שיקראו אותו. אלה שאמורים להסתקרן מן השיר המיובא
ובסופו של דבר להנות ממנו. עלינו לזכור שכל קורא עובר תהליך של
ניכוס השיר לעצמו, להשקפותיו, לדמיונו, לניסיון החיים שלו. הוא
לובש אותו כבגד. כל קורא והשקפתו הסוביקטיבית שקובעת את הברית
בינו ובין השיר. בלתי אפשרי למתרגם להתאים את השיר לקורא אחד
מסוים והוא חייב לחפש מודל ממוצע של קורא השירים המקומי
ולהסתפק בו. אפשר להקל על הבחירה בקביעת רמת הקוראים שהשיר
יכול לדבר עליהם. יש הבדל בין קוראי שקספיר לקוראי ארספואטיקה
ואת הפשרה בין הקבוצות יאלץ המתרגם לעשות לפני לפני שהתחיל
במלאכת התרגום.
השלב החמישי - ליטוש והקצאה. בכל שלב שעברנו יש להקפיד על
קריאה חוזרת ונשנית כדי לספוג את רוח השיר. בשלב הזה יש להגביר
בקריאה (רצוי בקול רם) של התוצאה הרבה יותר פעמים (אינו דומה
שונה פרקו מאה פעמים למאה ואחת פעמים). תמיד יש משהו שדורש
ליטוש והעברה. בשלב הזה אתם כבר נמצאים רחוק מהתרגום המילולי
ויותר בעומק ליטוש ושיוף של המכלול הסופי של השיר, רוחו
ומסריו. לא יזיק למתרגם אם יניח את השיר הטרי שזה עתה תורגם,
על מדף ייבוש בן שבוע - שבועיים - לסוג של "הזרה" מיישנת ואז
יחזור אליו לקריאה מחודשת.
מתרגמים חייבים להיזהר בכבודו של השיר וכותבו. לכבד את כותב
השיר ולא לנכס את השיר ולהפכו לתוצר של עצמם. לעולם לא לשכוח
כי יש לציין תמיד את שם המשורר ואת שנת כתיבת השיר.
עריכה מתקנת 08/02/2021
|
