גיא שמש / בדידות |
ענני נאונים עוטפים אותך
פסי הרכבת מזמינות ללכת עליהן,
ולברוח כשהרכבת מתקרבת
בחושך אתה מוגן,
עטוף באלף שכבות של עלטה
איש לא רואה אותך
הבדידות מתוקה
כשהכול טובע - אתה חי,
אתה מקבל הארה
דרך רמיסת האגו אתה מרגיש גדול יותר,
כמו מים שנשפכים על הרצפה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|