הימים ימי שרב
את מהלכת על פני האדמה
לא חזקה בעוצמה
מתבזבזת על עוד כוס קפה בבוקר,
עוד סרט, אהבה גורלית

הוא שותה ים של דם
בדרך אל המוות
שם הוא יחכה לך
בדרך אל המוות
על ים אכזר
על צלע הר
בין הרים ושבילים טסה הרכבת

וכל זאת זה היה לפני שנתיים,
לפני יומיים,
דקותיים,
בו עזבת צלע הר זו
ויצאת לחפש את מזלך בארצות נכר
מ-עבר לבית וגן
מ-עבר לפינה חשוכה
בה לא דרכה נפש חיה

והוא חיכה לך שנתיים,
יומיים, דקותיים
לחזות בזיו פנייך היורה ניצוצות של שובל זיקוקים כחול
עם השקיעה

אבל הוא כבר היה בעיצומה של סערת קרב
בין טוב לרע
בין הלבן לשחור
בין אור לחושך
בין אלטרואיזם לאגואיזם

לא נשארה לו חתיכת בד
מבגדיי הפאר שלבשת
ולא נשארה לו פיסת מוח
ממעמקי תודעתך האינסופית

לכן זה קרה שהוא יצא לקרב
חמוש חרב ורכוב על סוס מלחמה
עוטה שריון גוף ושריון מסכה

הוא לא ראה אותך אותו הערב,
כששב הביתה ממסיבת שתייה
השאיר את המפתחות על אם הדרך
ופצח ברינה.