יש לי שמיים פתוחים, רוח נושבת
יש לי צבעים בשיער,
ריסים צבועים כחול
יש לי יד מושטת לעזרה ולשלום
יש לי אהבה בלב כלפיי כל ברואי עולם
יש לי רסיסים של אושר בתוך עיניי
יש לי משיח שמדבר ישירות אליי
יש לי אלוהים שנותן לי משמעות, תכלית וכיוון
יש לי ארגזים של תחמושת להפציץ את הדגים בים

והמלחמה בדגים קשה מאוד
הם לא מדברים
הם רק נלחמים, יותר חזק מאריות
ואנחנו בני-האדם מפעילים את כל כוח המחשבה שלנו,
כדי לפצח את סוד הקסם של כוח הדגים

אבל הדגים שוחים להם, הם לא רציניים
בקושי הם נלחמים, ועדיין מנצחים
לכן אנו טובעים, בים של גלים
ולא נותנים לאף-אחד מקום מלבדנו,
בלוע הדגים.

בדרך לשום-מקום,
שום-מקום, שום-מקום
אני רוקד ושר,
בדרך לשום-מקום,
שום-מקום, שום-מקום
אין מה לעשות, אלא לצעוד,
בדרך לשום-מקום,
שום-מקום, שום-מקום
ולעולם אני לא אגיע,
כי זה לא מקום,
זה שום-מקום,
שום-מקום, שום-מקום.

כשהייתי קטנה,
חבר שלי ברי,
אמר לי בואי ליער
יש שם ציפורים קטנטנות,
שמסדרות את נוצות ראשן כמו מגבעת

לא כל-כך רציתי,
אבל הלכתי אתו
חצינו גשר,
הגענו ליער,
היה שם צריף

משהו היה נראה לי לא בסדר,
היה ריח של ביצים סרוחות,
היו הרבה זבובים
בחלק התחתון של הצריף היו חורים מושלמים,
כאילו קדחו אותם
ברי אמר שמשם יוצאות הציפורים

הוא אמר אני אכנס,
הוציא לך ציפור
תביטי על החור הזה
והוא נכנס

שמעתי דפיקות מבפנים
הוא אמר עוד מעט הציפור יוצאת
ואז ראיתי את הזין שלו יוצא מהחור
והוא צחק ואמר מעבר לקיר -
"תדגדגי את הציפור, ג'יל,
תדגדגי אותה כדי שתסדר את הנוצות"

נזכרתי מה אימא אמרה
להיזהר מילדים כאלה
שדוחפים לך מול הפרצוף את הזין שלהם
אם זה יקרה... תעשי...

וזה מה שעשיתי,
לקחתי אבן כבדה,
וריסקתי לו את הזין
הוא צרח,
כמה הוא צרח
הייתי נסערת
ברחתי משם,
הביתה

יותר מאוחר ראיתי שוב את ברי,
ושאלתי אותו אם הוא בסדר
ברי חייך
הוא אמר שכאב לו מאוד והוא סבל,
אבל הוא הלך לרופא הוורוד בתוך הצריף
והרופא ריפא אותו
ועכשיו הזין שלו גדול וחזק יותר.