[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איילה מף
/
חלום על נסיעה קרבה

חלום על נסיעה קרובה. 18.6.2020
אני יושבת על הרצפה, לידי מזוודה גדולה, לא חדשה, שאני שולה
ממנה כל מיני בגדים ומחזירה, לא מזוודה חדשה וגם לא מרופטת,
וכך גם הבגדים. יש שם גם מעט ממש סמרטוטים שחשבתי שהנה, זה בן
הזוג של הגרב שכבר הוצאתי, אבל לא-זה סתם חתיכת סמרטוט, נקי
אמנם. ואני ממשיכה לפשפש ולחפש את בן הזוג של הגרב הזו, ועוד
בגדים שעוד לא מצאתי כדי ללכת להתקלח במקלחת. סביבי המון
אנשים, אנחנו באולם, אחרי הצהריים והמולה, ואני מדברת קצת עם
השכנה הידידותית שגם היא ואיתה עוד אנשים 'משלה'-חברים או
משפחה שהיא שייכת אליהם, גם הם כמוני מתארגנים לנסיעה, יותר
מוכנים כנראה ממני. כל זה בחזרה מנופש בן יממה שהיה לנו כאן
באשקלון. אני יודעת שיש אוטובוס להסעה, שמחכה לנו בחוץ ואם לא
אתפוס אותו לא תהיה לי הסעה,אבל זה לא בדיוק אשקלון, כי אני
יודעת שיש נסיעה ארוכה ומפותלת הביתה, והנה באים להאיץ בנו שמי
שמעוניין לנסוע איתו שיזדרז, ואני יודעת שהוא מפזר את
האנשים-אלה שיבחרו לנסוע איתו, לביתם, אבל אני מהרהרת, האם הוא
יגיע לקיבוץ שלי הרחוק או ישאיר אותי בכביש באיזה מקום בדרך
בנקודה מסוימת שממנה אצטרך להגיע באוטובוסים או טרמפים לקיבוץ
- לא ברור לי אם הוא יסע עד לקיבוץ שלי. ועוד מעט ירד
הערב-עדיין אחרי הצהריים אבל הזמן רץ. זה מעסיק אותי. אבל אם
אני רוצה לנסוע איתו עלי להזדרז -אין לי רכב ולא מישהו אחר
שיקח אותי. אני לבד.  ואני עוד מחפשת בגדים להחלפה-חשבתי עוד
להתקלח לפני הנסיעה אבל באו לזרז אותנו ואני עדיין תקועה,
יושבת על הרצפה, בחיפושים במזוודה, כאשר רבים מהאנשים מתחילים
להעלם כבר, וכנראה בפריווטים שאיתם הגיעו לכאן-לי אין כזה וגם
לא מישהו נוסף שבא איתי, אין איש שהינו קבוצת התיחסות לשם חזרה
הביתה איתו.
הגענו אתמול לכאן,  האוטובוס נכנס לקיבוץ שלי ואסף, אותי-או
אותנו-לא ברור לי אם יש עוד אנשים מקיבוצי. אולי זה נופש מתנה
בגלל המיקום שלנו או משהו...היו כאלה בשער הנגב. ברגע זה אני
לבד. אין עוד שכמוני מחכים ואפשר להתייעץ איתם, מה שהיה מוריד
את הלחץ, אף ששכנתי פה בחבורה משוחחת וידידותית. לה יש
סידור-היא שייכת לקבוצה משפחתית שנוסעים יחד.
אני מרגישה את הדחיפות לגמור להתארגן, טוב, אז כבר לא אלך
להתקלח. האוטובוס לא יחכה לי.
קודם הייתי בחדר  שלי בנופש עם שכנה נוספת. ועוד אחת או שתים.
היה שם קטע שדיברנו והיא, שעמדה מעט בריחוק, סיפרה לי קצת עליה
אבל לא כל כך רצתה שאתקרב כי אני לא נקיה ויש לי מעט ריח
וצריכה להתקלח. לא משהו 'קריטי'-לא מצב של 'את מסריחה', כי
בסוף היא חיפשה משהו ממש לידי ותוך כך נגעה בי. אבל הנה אני
עכשיו בחדר העצום הזה -אולי חדר אוכל או...אולם גדול. וצריך
למהר ומה לעשות קודם? עלי להזדרז, מה שלא יהיה כי אחרת אשאר
בלי ההסעה ואאלץ לחפש איך להגיע הביתה, לבד. עם המזוודה.
להיגרר בדרכים של אחר הצהריים שמאפיל לאיטו.

פענוח: כמובן שמדובר על הנסיעה שאין ממנה חזרה והבלבול שאני
חשה הוא שאיני יודעת עד כמה עלי למהר. לא יודעת אפילו
אם-וכמה-אני חולה. אנשים בקיבוץ מסביבי נהיים חולים ונעלמים.
היום פה ומחר כבר אינם, כל הזמן. ואני עדה לזה. זה קורה כל
הזמן. כמה זמן יש לי-אני חולה או בריאה, איפה אני בסיפור הזה?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תגידו, דייג
אוהב דגים, ונגר
אוהב עצים..

אז למה ההורים
שלי לא אוהבים
אותי?



אבא של מרקו
בגילוי לב, פרק
20, לפני
ההתחלה, תריצו
אחורה ותשמעו את
הסלוגן הזה
ברקע.


השורה האחרונה
תמיד הורסת לי,
אני צריך לדעת
מתי להפסיק


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/6/20 18:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילה מף

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה