|
היא הייתה לו ים
ושערה גליו
היא הייתה הרוח
שעיברה את מפרשיו
וגם לאחר לכתה
היה בורר המוץ משערה
קולע צמותיה
על תרני ספינתו
ובעין הסערה
מפליג לעבר עברו
ובעומק הלילות
היה מוריד חבלי בדידותו
אל תהומות נשיה
להעלותה באוב משם
ועל סיפון עצבותו
מניח ראשו ונרדם
וכל הזמן הזה מפרשי געגועיו
מעוברים באורך רוח
וכף נפשו הדוויה מנדודיו
אינה מוצאת נמל לנוח |
|
|
זוכרים את ההוא
שהתעצבן שלא
משנה כמה
סלוגנים הוא
כותב, בחיים לא
יוצא לו לראות
סלוגנים של עצמו
מתפרסמים???
וואלה צדק, זה
מעצבן.
אחת חדשה שכתבה
60000 סלוגנים
השבוע, ועדיין
לא ראתה אפילו
אחד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.