הוא אהב אותך כל-כך,
איך יכולת פשוט לקום וללכת?
איך?
עכשיו את בודדה כל-כך,
מדברת לרדיו בלילות,
כן.
הסם הלבן עשה בך צורות
אני לא יודע אם הן מפלצות או פיות
את מתפללת במקלחת,
את אוהבת להרגיש נקייה
את נקייה גם מבפנים,
אבל בצורה חומות של עקרונות
מה טוב ומה לא טוב,
מה טוב לך ומה רע
מה נכון, מה לא נכון
מה אומרת הבריאה
מי אומר לך מה לחשוב,
האם איזה גורו או קול פנימי
ואולי אלה קולות מהילדות,
שאמרו לך כשהיית קטנה איך לנהוג,
איך להתייחס אל החיים
עכשיו את עומדת על ראש מגדל גבוה,
ולא רואה מתחת שום-דבר,
רק עננים
גם המלאכים לא באים לבקר,
אפילו לא שטנים ושדונים,
רק הקולות בראשך
והקולות אומרים לך הרבה דברים,
את לא יודעת מאיפה הם נובעים
אלו אנשים, גברת רובינסון,
שהטיפו לך כל החיים
מהעבר ומהקבר הם מדברים
את מסוככת על עינייך מהשמש,
מגיפה את התריסים
את יודעת שבכל ארץ,
הדברים יהיו דומים
כי את עצמך את לא יכולה להחליף,
רוצה להשיל נשל נחש, אבל איך את זה עושים
סוגדת לשירה, פוחדת מדת,
החיים מתנהלים בעומק של שלולית
אז לאן תלכי מכאן,
אי-אפשר לצאת מהחיים בעודך בחיים
את סוחבת את הגוף שלך,
מנסה לתת לו הילה של קדושה
הצרות נכנסות דרך חור המנעול,
אין רגע שקט של מנוחה
מכתבים של חשבונות,
אנשים שקובעים שיש לך בעיות,
ומיד מציעים פתרונות
מה כולם רוצים ממך,
את רוצה לחיות בבועה שקופה
לא להיראות, רק לראות. |