זֶה דָּבָר יָדוּעַ שקולומבוס
כָּלַל לֹא יֵדַע
שֶׁהוּא גִּלָּה יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה
הוּא סָבַר עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן
שֶׁהוּא פָּשׁוּט גִּלָּה דֶּרֶךְ חֲלוּפִית
לְחִצֵּי הָאִי שֶׁל הַיַּבֶּשֶׁת הֶהָודִּית.

וַאֲנִי, שֶׁנִּתְקַלְתִּי עִם סְפִינָתִי בחופך
בִּצַּעְתִּי אֶת תַּהֲלִיךְ הקולונזציה בְּגוּפֵךְ
הוֹבַלְתִּי אֶת הַמִּתְיַשְּׁבִים הַנּוֹאָשִׁים לְעֵבֶר
לִבֵּךְ
פָּרַש-ְתִּי הִתְנַחֲלֻיּוֹת חַקְלָאִיּוֹת עַל עוֹרְךָ
חָקַרְתִּי בְּסַקְרָנוּת אַתְּ הַחַיּוֹת הָאֶקְזוֹטִיּוֹת
שֶׁהִתְרַבּוּ בראשך
אַף הִשְׁמַדְתִּי! אֶת הַיְּלִידִים הַפְּרָאִיִּים
שֶׁצָּדוּ בְּנַפְשְׁךָ...

וְחָשַׁבְתִּי, עֵד הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁלָּנוּ
שֶׁמָּצָאתִי יַבֶּשֶׁת חֲדָשָׁה עַד שֶׁהֵבַנְתִּי,
לְאַחֵר מוֹתִי, שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל גִּלִּיתִי
דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, לְעַצְמִי.