מרוב ציוצים
אין שומעים עוד את שירת היחיד
את המיית היער.
ספר הפנים עודו רועש ורוגש
חדל קול ייחוד דקודשא.
שחה, שחה בטין המילים
פלס לך דרך בלהג הרפש
מבלי דעת
מה מעלה
מה מטה.
חוללו פני שמיא דקודשא
הפכו-
חתומים
אטומים
יתומים
מרעש העולם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|