כשחזרתי,
דיברו הציפורים
לחשו
נושא הוא טבעת יהלום

בטבור ככר העיר
גרדום
כאן הוציאו להורג
בשורות קיץ
אהבות
לבבות חולמים
כאן. הרוח נשבה רעה

בלילה ההוא
לחישות וצעקות
אין יוצא ואבוי לבא
דמים בי
לבוש כנפי תיל דוקרני
כואב
כמו הייתי, מת

אחר הלכתי
כמו בחוף ללא תוחלת
מביט בשקיעה
באודם הדר השזיף
גופי לבוש כותנת זהב
עולה מהבור

עכשיו, אחר הדברים האלה
אני כותב בעיפרון חדש
כמו החוט במבוך
גילוי

בבוקר הזה, עם השחר העולה
עקבות בחול ועצים לעקדה
אני שותק אותך אהבה
יהלום - ואת.