איתי חיים / בלי פחד |
והטיפות מכסות
את האדמה ואותנו
ויש משהו באוויר
שאין לו שם עדיין
זה הזמן שעובר
כאילו אין עוד טעם
לדעת עוד
וכשהחושך נכנס
לתוך ביתנו
והחלון נפתח בקושי
וזה כמו משחק
שנוגע, פעם בי
פעם בך
ושוב משחרר אחיזה
והולך מפה
למה השמיים כבויים?
והשמש? למה היא הפסיקה לזרוח?
והאהבה? כמו כישלון של שנינו
ביחד, משאירה לנו תקווה
בלי פחד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|