חודשים חלפו מאז ישבנו בתוך מסעדה.
בחדשות הודיעו על פתיחת בתי הקפה והמסעדות.חלק מן המסעדות
יפתחו וחלקן כבר נסגרו לחלוטין בשל הקורונה. נזכרתי בחלזונות
אשר באים אחרי הגשם, חלק מהחלזונות נמעכים ונרמסים תחת כובד
הנעלים של ההולכים על שניים. למעוך חלזון לא נעים, אני מאמינה
שלהרבה אנשים כמוני יצא לדרוך על חלזון. לשמוע את רעש המעיכה
כאילו מישהו אוכל על ידינו ביסלי ואז לחזור אל תחושה הלא נעימה
של מעיכת חלזון, תחושת קבס שכזאת. חלזונות, דומים מאוד לאנשים,
יוצאים כשנעים ומתחפרים בקונכיה כשהטמפרטורות לא נוחות.
חשבתי על החלזונות ברי המזל אשר מצליחים לשרוד ונזכרתי
בהשתוקקות שלי לקפה בבית קפה שהצליח לצלוח את משבר
הקורונה..בבתי קפה יש מיני סוגי קפה, אך הקפה האהוב עלי הינו
"קפה ארומה", קפה עם שוקולד וקצפת, אחד הדברים הכי טעימים אשר
קיימים. היום יום שטוף שמש, נסעתי עם בן זוגי, מקס אל בית
הקפה. יצאתי מן האוטו והלכתי לכיוון בית הקפה, בזמן הזה מקס
נסע לתדלק.
הגעתי אל בית הקפה, בית קפה נינוח.
התחושה שלי היתה שפתאום הרבה דברים הפכו יותר מהנים ומרגשים
, מאז הקורונה בתרדמת.
זוג עמד מלפני בתור בכדי להזמין. הבחורה בערך שנות העשרים
לחייה, שיערה היה שחור כפחם, עינייה היו כחולות כצבע
השמים.היא לבשה מכנס ג'ינס קצר בצבע כחול וחולצת טי שירט
לבנה.האמת שלא מצאתי עניין במראה שלה.הבטתי בהמתנה בתור ושמתי
לב אל ידה השמאלית. פרק כף ידה הלבן לא היה יוצא דופן, הסתכלתי
והבחנתי שעל כף ידה ישנו קעקוע ולא שעון. בימים אלו אנשים כבר
לא עונדים שעונים אלא אם הם רוצים לענוד אותו בעיקר כסימן
סטטוס. הבטתי על כף ידה, מילה אחת פשוטה אותה בחורה בחרה
לקעקע על ידה, המילה בלק, שפרושה שחור באנגלית. מעניין שאותה
בחורה יכלה לבחור כל מילה אחרת אבל היא בחרה בצבע. הבחורה,
עמדה בתור כמו כל אדם אחר שיש לו סיפור חיים.הבטתי והרגשתי
צביתה בלב.הזוג זז והגיע תורי להזמין. הבחור שאל מה תרצי?קפה,
קפוצינו, אולי קפה ארומה.
הזמנתי "קפה ארומה", בנוסף שילמתי על קפה שחור. טרם יצאתי,
הוספתי לקפה שחור שניים סוכר.
יצאתי מבית הקפה, הגעתי אל האוטו. הדלתות היו פתוחות. מקס בא
לקראתי עם זר פרחים בידיו. מקס, בן זוגי, רומנטיקן לא קטן. מקס
שנון, חכם, בכושר ויש לו כמובן עוד הרבה תכונות חיוביות אחרות.
פרט קטנטן שכחתי להוסיף, מקס בן זוגי אינו עם צבע עור לבן.
חשבתי בליבי, גם אם צבע עורו היה כחול לא היה טוב ממנו עבורי
בעולם.
צבע שחור, צבע לבן, מי קבע מה יותר שווה. הרי שניהם צבעים ואין
לבן בלי שחור ואין שחור בלי לבן.הנחתי את הכוסות בתוך האוטו
וחיבקתי את מקס. אישה חלפה סמוך אליינו, הנהנה בראשה בשלילה
וקראה בקול "חיבוקים בבית,למען הצניעות", היא המשיכה ""תמצאי
לך מישהו משלנו מישהו לבן". החיבוק שלי עם מקס הופסק ואני שלא
יכלתי לשתוק אמרתי לה "הגזענות שלך לא פחותה משל הגזענות
באירופה,את ותורת הגזע שלך לא תגיעו רחוק. מעניין גם היטלר לא
אהב אנשים לא גרמנים ורק את הגרמנים החשיב כגזע עליון,לכי
לעזאזל". האישה הבלונדינית התרחקה מאיתנו , אני ומקס המשכנו
להתחבק.לבסוף שתינו את הקפה.חשבתי על כך שרגעים טובים לא
נמשכים לעד ושמוטב להנות מהרגע. היום חולף,השמש שוקעת הירח
מופיע ומחר השמש תזרח.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.